החלטה בתיק ת"א 1203-10-09

מונחות לפני שתי בקשות. האחת של הנתבעת לביטול החלטה מיום 20.1.13 אשר התירה לתובעת לזמן עדים מטעמה, והשנייה של התובעת לצירוף תצהירים נוספים מטעמה.

1.     הבקשה הראשונה, היא בקשה של הנתבעת לביטול החלטתי מיום 20.1.13 במסגרתה התרתי לתובעת לזמן את העד בני שירזי (להלן: " שירזי"), אשר תצהירו הוגש על ידה בעבר אך נמשך בשל אי התייצבותו של המצהיר לדיון הוכחות שהתקיים, בשל שהותו בחו"ל. וכן לזמן העד דוד קלצ'וק (להלן: " קלצ'וק") אשר שימש קב"ט מטעם חברת ההקמה "MW  זנדר".

2.     בבקשה לביטול החלטה נטען כי יש לבטלה שכן בוצעה תוך הטעיה של בית משפט, וזאת מבלי שנדרשה תגובתה של הנתבעת.

3.     לטענת הנתבעת יש לבטל ההחלטה בכל הנוגע לזימון קלצ'וק, שכן המדובר בבקשה אשר בית המשפט הכריע בה בעבר ודחה אותה. לעניין זה מפנה הנתבעת להחלטה מיום 4.4.12 בה דחה בית המשפט את בקשת התובעת לזימון קלצ'וק, וכן להחלטה מיום 13.6.12.

4.     עוד טענה הנתבעת כי כריכת הבקשה לזימון העד קלצ'וק יחד עם הבקשה לזימון שירזי היא מהלך טקטי פסול וזאת על מנת להסוות את הבקשה הממוחזרת לזימון קלצ'וק.

5.     עוד טענה הנתבעת כי התנהלותה של התובעת גרמה לדחיית דיון ההוכחות בתיק כבר 4 פעמים, וכי בשל התנהלותה יש לחייבה בהוצאות משמעותיות.

6.     התובעת הגישה תגובתה וטענה כי הנתבעת אינה יכולה לעתור לביטול ההחלטה אלא רק להגיש עליה ערעור. בהתייחס לעד קלצ'וק טענה התובעת כי אי זימונו לא נבע מהסיבה שהוא אינו ראוי להעיד אלא נוכח העובדה כי לא ניתן היה לאתרו.

7.     לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת הנתבעת בכל הנוגע לזימונו של העד קלצו'ק וקובעת כי יש לבטל את זימונו.

8.     אכן ההיעתרות לבקשה לזימונו של קלצ'וק נעשתה מחמת טעות ובניגוד להחלטותיי הקודמות בתיק בהן קבעתי כי אני דוחה את בקשות התובעת בנושא, לעניין זה ראו החלטותיי מיום 13.6.12, ומיום 4.4.12.

9.     בניגוד לטענות התובעת לפיה דחיית בקשתה לזימון העד קלצ'וק קב"ט אינטל נעשתה בשל העובדה כי לא ניתן היה לאתרו, הרי שמעיון בהחלטותיי עולה כי ההחלטה הדוחה את הבקשה לזימונו הייתה החלטה מהותית ולפיה אין מקום לזמנו שעה שחברת אינטל הצהירה כי אין בידיה המידע המבוקש.

10.            באשר לטענת התובעת כי אין בסמכותי לשנות ההחלטה וכי על הנתבעת להגיש ערעור עליה, ככל שברצונה לשנות ההחלטה. דין הטענה להידחות. סמכותי לשנות החלטתי מיום 20.1.13 קבועה בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. 

11.            הבקשה השנייה המונחת לפני היא בקשת התובעת לצירוף שני תצהירים נוספים מטעמה, של מנהל התובעת מר פנחס דלויה (להלן: " דלויה") ושל מר אנוואר אבו ערער (להלן: " אבו ערער"). בבקשה צוין כי צירוף התצהירים יסייע לתובעת להוכיח טענתה ביחס להיקף העובדים שסיפקה לנתבעת וטרם קיבלה תמורה מלאה בגינם. התובעת ביקשה להגיש תצהיר של אבו ערער אשר עבד אצלה בכל הנוגע לפרויקט עם הנתבעת, וכן תצהיר משלים של דלויה ובו צילום מסמכים נוספים ממע"מ אשר הגיעו לידיו לאחרונה.

12.            הנתבעת הגישה תגובתה וטענה כי יש לשים קץ להתנהלותה של התובעת המנסה להכשיל את בית המשפט. לטענתה הבקשה רצופה שקרים, הרחבות חזית אסורות וטעויות משפטיות מביכות.

13.            לטענת הנתבעת התובעת טוענת כי היא מבקשת לצרף מסמכים שהתגלו לאחרונה מחקירת רשויות מס נגדה, אך בפועל מוסיפה מסמכים רבים אשר אינם קשורים לאותה חקירה נטענת. עוד טוענת הנתבעת כי חזקה כי כל המסמכים היו בשליטתה של התובעת ולא התגלו לה רק לאחרונה. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת מעלה במסגרת התצהירים טענות המהוות הרחבת חזית אסורה, והמדובר בנסיון לערוך מקצה שיפורים.

14.            לטענת הנתבעת האפשרות לתת לתובעת להגיש תצהיר משלים מעקרת לחלוטין את החקירה הנגדית מערכה וגורם לעיוות דין בסדר הבאת הראיות.

15.            התובעת הגישה תגובתה לבקשה וטענה כי התנהלות הנתבעת נועדה על מנת למנוע הגשת ראיות מטעם התובעת. לטענת התובעת העדים והראיות אותם היא מבקשת לצרף אמורים לתמוך בגרסתה ולהוכיח תביעתה, וכי התנגדותה של הנתבע נובעת מהחשש כי הללו יגרמו נזק לגרסתה.

16.            לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות תשובת הנתבעת, אני מתירה את הגשת התצהירים הנוספים מטעם התובעת וזאת על מנת לאפשר לה להוכיח את טענותיה וכן בשים לב לכך כי טרם הסתיים שלב שמיעת עדויות התובעת וכן טרם הכריזה התובעת "אלו עדי".

17.            על אף האמור אני קובעת כי התרת הגשת תצהירי התובעת תעשה בכפוף להתנגדויות שהועלו על ידי הנתבעת בתגובתה ואשר לא זכו לכל התייחסות עניינית מטעם התובעת.

18.            לאור האמור אני מתירה הגשת התצהיר המשלים של דלויה, אך מורה על מחיקת סעיפים 6-8 לתצהיר והוצאת נספח א'4 מתצהירו של דלויה.